הכשרת מדריכי יוגה וסאונד הילינג, נפאל

Changunarayan, Bhaktapur — עמק קטמנדו נחתתי ב-06:35. בית הספר יושב ב-Changunarayan, בגבעות של עמק קטמנדו, כ-22 ק"מ משדה התעופה. הקורס הוא 500 שעות — בעצם שני קורסים, 200 ו-300, עם שתי תעודות נפרדות שמצטרפות בסוף ל-RYT 500. הקבוצה שלי: שבעה, שש בנות ואני. היום מתחיל ב-06:30 ונגמר אחרי 18:15. מדיטציה עם נרות (טכניקה חדשה השבוע), ואז Jala Neti — שטיפת סינוסים במי מלח, שנשמעת נורא ואחרי כמה ימים נהיית חלק מהבוקר. כוס תה ראשונה מתוך שש ביום, פראניאמה, עוד כוס תה, ואז אסאנות — ב-200 שעות מתמקדים בהת'ה יוגה. ארוחת בוקר צמחונית, הרצאת פילוסופיה, ארוחת צהריים, מנוחה עד שלוש, ואז וורקשופ שמלמד איך להדריך קבוצה. עוד כוס תה, אסאנות ערב, ולפעמים מסיימים עם סאונד הילינג. ארוחת ערב ב-18:30, ובשבע כבר בחדר. מי שמכיר אותי יודע שאני לא הכי גמיש — שנים שאני משקיע בספורט, אבל לא בגמישות. שלוש מטרות לקורס: ראש לשוקיים בכפיפה קדימה עם גב ישר, שפגט מלא, ועמידת ידיים בשליטה. עמידת ידיים אני כבר יודע להחזיק קצת, אבל הרבה יותר קל לי לרדת ממנה מאשר לעלות אליה מעמידה.

Changunarayan, Bhaktapur ימי ראשון הם יום המנוחה. הלכנו ברגל לכפר הקרוב. באותו חודש יש חג שמתקיים רק במקדשים — אנשים מבקשים זיווג, בריאות וחיים טובים. ביקרנו גם בבקטפור (Bhaktapur), עיר במרחק 20 דקות מקטמנדו. קיבלנו במתנה שני עיסויים בקורס — ניצלתי אחד מהם, וגם סאונה חינם. שפגט מרגיש יותר נוח, ואני מצליח להתכופף קדימה בהרבה יותר נוח. עמידת ידיים מתייצבת לאט לאט. לא שיפור גדול מהשבוע שעבר, אבל מבסוט.

Changunarayan, Bhaktapur השבוע הכי כיף עד עכשיו. פתחנו אותו בניקוי פנימי — שותים מים עם קצת מלח, בין 5 ל-10 כוסות, עד שמגיעה בחילה, ואז מקיאים את הכול. עושים את זה על קיבה ריקה בבוקר. יש כמה שיטות, חלקן אינטנסיביות יותר; יש מי שעושה את זה פעם בשנה ויש מי שפעם בחודש. נשמע מוזר, אבל זה היה הרבה פחות נורא ממה שציפיתי. עמידת ידיים — הצלחתי להחזיק בערך 25 שניות. כפיפה קדימה — כמעט נוגע עם הראש בברכיים. הייתה גם סדנה על יציבות בעמידת ידיים, עמידת ראש ועמידת אמות. חשבתי שעמידת האמות תהיה הכי קשה, אבל דווקא היא יצאה לי הכי קל.

Changunarayan, Bhaktapur סיימנו את קורס ה-200 שעות עם שלושה מבחנים: 108 ברכות שמש, הדרכת שיעור אסאנות של 50 דקות, והדרכת שיעור נשימות (פראניאמה) של חצי שעה. בנוסף היה לנו שיעור קרייה-יוגה כיפי במיוחד — תנוחות של שניים, שלושה, ואפילו כל הקבוצה ביחד. אחרי המבחנים היה טקס חלוקת התעודות, עם תמונות ביחד. ארוחת ערב אחרונה לפני שכל מי שעשה איתי את ה-200 שעות חזר למקום שהוא בא ממנו. באותו שבוע גם התחלנו קורס סאונד הילינג, שרץ במקביל ל-300 שעות. נתנו לנו גם לנגן על כלי שקוראים לו הרמוניום.

Changunarayan, Bhaktapur — Advanced Sound Healing תוך כדי הקורס החלטתי לעשות גם קורס סאונד הילינג — אם אני כבר הופך להיפי, שיהיה עד הסוף. יש קורס בסיסי ומתקדם, ולקחתי כמובן את המתקדם. את הסאונד הילינג עשינו במקביל ל-300 שעות, חלקו בימים רגילים וחלקו בסופי שבוע. 35 שעות, עם קערות שירה טיבטיות, גונגים ומזלגות קול. למדנו שבע שיטות טיפול: אחת קבוצתית, שלוש פיזיות שבהן הקערות מונחות עליך — אתה מרגיש את הרטט וזה מרגיע, כמעט עושה מסאז' — ושלוש אנרגטיות לפתיחת הצ'אקרות, שהן קצת פחות מעניינות בעיניי. השיטות המעשיות: Sushumna Activation Therapy, איזון אנרגיה עם ארבע קערות, ריפוי שבע צ'אקרות, Vedic Therapy, ו-Brainwave Therapy. מה בדיוק אני אעשה עם כל זה — אין לי מושג, אבל למה לא.

Changunarayan, Bhaktapur כבר יותר משבוע שאנחנו עושים 108 ברכות שמש כל בוקר — דרך טובה להזיע ולפתוח את היום. התחלנו גם להמציא ולשחק עם סדרות, סתם בשביל הכיף. השבוע גם לימדתי שיעור בלילה. תוך השבוע שברתי את השיא של המדריך על ה-108 ברכות — 15:59, שיפור של יותר מ-10 דקות תוך שבוע. ניסיתי לדחוף את הגמישות לקצה. התנוחות נראות קצת מצחיקות, אבל באמת נפתחתי. שפגט משתפר, לא בטוח שאני אגמור עד הסוף אבל הרבה יותר קל. כפיפה קדימה — עוד רגע ואני נוגע עם הברכיים בראש. בעמידת ידיים אני עובד עכשיו על עקביות, ומתחיל להכניס אותה בתוך רצפים. סיימנו גם את כל קורס הסאונד הילינג.

Changunarayan, Bhaktapur השבוע האחרון של הקורס. גם אם היוגה כבר יוצאת לי מכל החורים, אני הולך להתגעגע למקום הזה. הצבתי לעצמי שלוש מטרות בשבוע הראשון: ראש לשוקיים בכפיפה קדימה עם גב ישר, שפגט מלא, ועמידת ידיים בשליטה. את עמידת הידיים השגתי, יחסית עקבית, והכי הרבה 30 שניות. ראש לשוקיים לא הגעתי, אבל היה שיפור משמעותי. שפגט גם לא, אבל השיפור היה ממש גדול. אם משווים לסרטונים מלפני חודש וחצי, רואים את זה ברור. גם עשינו את יום 18 לרצף של 108 ברכות השמש. באתי לפה בלי כמעט שום ניסיון ביוגה, וכנראה שגם לא אלמד יוגה. מה שכן קיבלתי זה מלא כלים לטפל בגוף שלי, גם כשאני מתאמן בדברים אחרים. מבסוט מאיפה שהגעתי ומהדרך. 46 ימים, שלוש תעודות. למי שחושב לעשות קורס כזה — אני ממליץ דווקא על נפאל ולא רק על הודו, קבוצות קטנות ויחס אישי. מחר מתחיל משהו אחר לגמרי — קיאקים בגנגס.