איפה ישנתי

הלינה עלתה לי 2,276 ש״ח לאורך כל המסע. אחד־עשר לילות במלונות או בביקתות. שלושים ושמונה לילות ישנתי בלי כלום — שק שינה ומזרון על הרצפה. ויתרתי על האוהל די מהר, אחרי שראיתי שאני מסתדר בלעדיו. כשעזרי עזב, ביום 34 מתוך 69, החזרתי איתו את האוהל. הייתי ממליץ על זה לכל אחד? לא בהכרח. זה מגביל, וזה מקשה בהרבה למצוא איפה לישון. אני הייתי מוכן לקחת את הסיכון וזה הסתדר לי לאורך כל המסלול — אבל זה סיכון. אם כן ישנים בחוץ, שלושה דברים: תישנו כמה שיותר נמוך. חם יותר, וקל יותר לקום בבוקר. תמצאו מקום מוגן מרוח. והכי חשוב, תבדקו תחזית. בלילה שאמור לרדת בו גשם הייתי מנסה מראש להגיע לביקתה בסוף היום, או שהיה לי מזל ומצאתי בדרך מקום מקורה. על הביקתות. ברוב המקומות מיטה בחדר משותף היא 30 יורו לאדם. ארוחת הבוקר היא בופה די פשוט, וארוחת הערב היא שלוש מנות. אל תצפו למשהו מפואר — אלה ביקתות שלרוב אין אליהן גישה אמיתית, וההספקה מגיעה במסוק או במעלית משא. ואם חשבתם לקחת חדר: אין כמעט דבר כזה. אתם בחדר עם שישה עד עשרה אנשים, לרוב כתף אל כתף, לפעמים על מזרנים בשורה. וזה מתברר כחלק הכי מעניין. פוגשים אנשים מכל העולם, ואני ממליץ על זה לכל אחד.