מדריכים

אוכל ובישולים

כמה לסחוב, מה באמת מתבשל מהר, ולמה ארוחת הצהריים בביקתה שווה כל יורו.

תכננתי את כמות האוכל לפי מספר הימים עד הסופר הבא. ברוב המסלול לא הייתי צריך לסחוב ליותר משלושה ימים, אבל היו אזורים שקשה יותר לעשות בהם תספוקת והייתי צריך לקחת אפילו לשבוע — מה שממש מכביד על התיק. אני גם בחור גדול ואוכל די הרבה. צריך גם גז, שנמכר בחנויות טיולים וספורט ולא כזה בעייתי למצוא. תמיד קניתי מיכל של 250 גרם. זה בדרך כלל הספיק לכמעט שבועיים ועלה בממוצע בערך 10 יורו באירופה. ארוחת בוקר הייתה דייסה, אגוזים, פירות יבשים, ולחם עם ממרחים — דבש, שוקולד וריבה. במהלך היום, נשנושים. שוקולד, עוגיות, מה שהיה בתיק. ארוחת ערב, אחרי הרבה ניסיונות: קוסקוס או פירה. הם דורשים הכי פחות מים והכי פחות זמן, ולכן גם שורפים הכי פחות גז. הייתי מוסיף עדשים ושימורים — טונה או סלמון — ולפעמים חותך פנימה נקניק ותבלינים. כוס שלמה של הבסיס, חבילה אחת של מה שהולך איתו, בצל, ולפעמים ירקות או פירות. אם ידעתי שלא נשאר לי הרבה ללכת והייתי בסופר בשעות האחרונות, הייתי מרכיב ארוחת צהריים כמו שצריך מהחנות: פירות, לחם, ירקות, סלמון, גבינה, נקניק, לפעמים גם מנה חמה. רוב הזמן ניסיתי להתפנק בצהריים, בביקתה או במסעדה. לרוב זה יצא לי באזור ה־35 יורו, אבל זה בגלל שאני אוכל די הרבה — מנה ראשונה, מנה עיקרית, בדרך כלל גם קינוח, ומעל זה קולה, בירה וקפה. ביחס לכמות זה לא יקר, וזה לגמרי שווה את זה. וגם הארוחות בביקתות שוות. ארוחת הבוקר היא בופה, בדרך כלל באזור ה־10 יורו: דייסה, קפה, מיצים, כל מה שאפשר לדמיין. זה לא משהו מפואר, אבל זה בהחלט ממלא אותך להמשך היום. אני ממליץ על זה בעיקר בגלל מה שקורה מסביב לשולחן. יושבים עם אנשים ושומעים דעות אחרות לגמרי — ובאמת, אחרי שהלכת לבד יום שלם, או כמה ימים בלי לדבר עם אף אחד, לנהל שיחה זה אחד הדברים הכי כיפיים שיש.