כמה צריך להיות בכושר

התשובה הכנה ל"כמה צריך להיות בכושר" היא שלא הייתי מספיק בכושר, והמסלול הכניס אותי לכושר. זו לא המלצה. זה עלה לי בשלושת השבועות הראשונים. לא היה לי שום ניסיון בטרקים כשהתחלתי. לא פחות ממה שצריך — אפס. איך זה נראה בפועל. ביום השלישי היינו בפסגה של מעבר מתנשפים ועוצרים כל כמה דקות. יום 26 היה ירידה שהרגשתי בברכיים כל הערב. וכל בוקר בחודש הראשון הגוף קם תפוס; צריך ללכת קצת כדי לחמם אותו, ורק אחר כך זה נהיה טוב יותר. איפה שהוא סביב יום 19 כתבתי בפעם הראשונה שאולי נכנסנו לכושר. ביום 56 זה כבר לא היה "אולי". עשיתי עליות של אלף מטר ברצף בלי לעצור, נחתי פעם או פעמיים ביום שלם, והלכתי שלוש עד ארבע שעות רצוף בין הארוחות. ביום 58 כבר איבדתי פרופורציה לגמרי. פגשתי קבוצה והנחתי שהם ילכו מהר ממני, והייתי צריך להזכיר לעצמי שרוב האנשים לא עולים 1,200 מטר בלי הפסקה. אז: בערך שלושה שבועות כדי להפסיק לסבול, בערך שמונה כדי להיות באמת חזק. התיק הוא רוב הקושי, והוא החלק שבשליטתכם. התחלתי עם 23 קילו בלי אוכל ומים. אני שוקל בערך 92 קילו, אז זה רבע ממשקל הגוף שלי על הגב לפני ליטר אחד. ההנחיות המקובלות ממקמות עומס נוח הרבה מתחת לזה. הורדתי אותו ל18 קילו במהלך המסלול, על ידי שליחת דברים הביתה. אתם הולכים לטעות במה שאתם צריכים. תתכננו לשלוח דברים בחזרה, במקום לתכנן לארוז מושלם. כושר לא מונע מהמסע לשבור אותך. ביום 67 העייפות השיגה אותי: שבועיים רצופים של לפחות 40 קילומטר ביום עם לפחות 2,500 מטר טיפוס. ביום האחרון הגוף היה מרוסק. הכושר שינה כמה מהר יכולתי ללכת. הוא לא הפך 69 ימים לקלים. מה הייתי עושה אחרת. להתאמן עם התיק, לא בלעדיו. כל מה שכאב בשבועות הראשונים — הברכיים בירידות, הבקרים התפוסים, הכתפיים — זה עומס, לא סיבולת. ההמלצה המקובלת היא להתחיל שמונה שבועות מראש ולבנות עד הליכות ארוכות עם רוב המשקל המתוכנן, ואחרי שעשיתי את זה הפוך, זה החלק שהייתי באמת מיישם. דבר אחד שהפתיע אותי. הגוף מתיישב על זה. בקטע האחרון כבר קמתי לבד בשש וחצי בלי שעון מעורר, והימים שהיו הורסים אותי בשבוע הראשון הפכו לצורה הרגילה של יום. מקורות. הנחיות האימון — REI. כל השאר שלי, מ‑2025. זה מה שקרה לי, לא תוכנית אימונים.