איפה מותר לישון

לפני הכול, הדבר שבאמת קובע אם עברת על חוק: המילה "ביוואק" לא אומרת אותו דבר בכל מדינה במסלול הזה. בגרמניה, אוסטריה ושווייץ ביוואק הוא שינה בחוץ בלי אוהל — ברגע שאתה מקים אוהל זה קמפינג, שמוסדר הרבה יותר בחומרה. בצרפת זה בדיוק ההפך: ביוואק הוא שינה בחוץ עם אוהל קטן, הרחק מכל מתקן מסודר. ובאיטליה "un bivacco" זו בכלל לא פעולה — זו בקתה קטנה לא מאוישת. ההבחנה הזו היא רוב התשובה. בחצי השני של המסלול הזה לא היה לי אוהל, ובשלוש מהמדינות האלה זה לבד משנה מה החוק אומר עליך. ביוואק חירום מותר בכל האלפים. אם פציעה, מזג אוויר או חושך הותירו אותך בלי יכולת לרדת בבטחה, שינה בחוץ מותרת בכל מדינה כאן. זה לא אותו דבר כמו לתכנן לישון בחוץ ולקרוא לזה חירום בדיעבד. מונקו. אין קמפינג ואין ביוואק מתוכנן בשום מקום בנסיכות. שם המסלול מתחיל, וזה לא מקום שישנים בו. צרפת. המדינה הכי מתירנית במסלול. קמפינג פראי וביוואק מותרים באופן רחב, עם חריגים — החוף, אתרי טבע מוגנים, והשטח סביב אתרי מורשת. הפארקים הלאומיים קובעים כללים משלהם מעל זה, והם נבדלים: Mercantour — רק במרחק של יותר משעת הליכה מגבול הפארק או מהכביש הקרוב. אוהל יכול לעמוד בין 19:00 ל‑09:00. Écrins — לפחות שעת הליכה מגישה לכביש ומגבול ליבת הפארק. אוהל קטן בין 19:00 ל‑09:00, ללילה אחד, או לכל משך מזג אוויר גרוע. Vanoise — רק ממש ליד ביקתות מאוישות מסוימות, אוהל בין 19:00 ל‑08:00, ובקיץ צריך להזמין מקום מראש ולשלם בערך 5 יורו לאדם. אש אסורה בכל הפארקים הלאומיים בצרפת, בלי יוצא מן הכלל. איטליה. שינה בחוץ מהחשכה עד הזריחה נסבלת בדרך כלל אלא אם נכתב אחרת, אבל הרבה מהסמכות יושבת אצל הרשות המקומית. בפארקים לאומיים ובפארקי טבע זה בדרך כלל אסור. Trentino-South Tyrol — מותר עם אוהל או בלי, עד 24 שעות, בכל מקום שאין בו איסור מפורש. Piedmont — עד 48 שעות באזורים שאין בהם אתר קמפינג מסודר. Aosta Valley — מותר מעל 2,500 מטר מהשקיעה עד הזריחה; עם אוהל זה אסור באזורים מוגנים ובקרבת ביקתות. Friuli-Venezia-Giulia, שבה המסלול הזה נגמר — עם אוהל, רק באזורים ייעודיים. אחרת אסור. שווייץ. אין חוק ארצי אחד. ככלל, לכל אחד מותר להיכנס ליערות ולאחו, ומחוץ לאזורים מוגנים לינת לילה בדרך כלל נסבלת — אבל קנטונים ורשויות מקומיות יכולים להסדיר מעל זה, וטיצ'ינו, ואלה וגראובינדן מחמירים מהאחרים. זה אסור בפארק הלאומי השווייצרי, בשמורות ציד פדרליות, בהרבה שמורות טבע ובאזורי מנוחה לחיות בר בתקופת ההגנה. ההנחיה של המועדון האלפיני השווייצרי היא זו ששווה לזכור: המקומות הטובים הם מעל קו העצים, על אחו אלפיני או על סלע. להימנע מקו העצים עצמו — שם חיים תרנגולי בר וחיות ציד — ולהימנע מביצות. ליד מרעה או ביקתה, לשאול את החקלאי או את מפעילי הביקתה. ליכטנשטיין. אין כלל ברור לכאן או לכאן. קמפינג אסור במפורש באזורים מוגנים וביער. במקומות אחרים בשטח ציבורי זה אזור אפור שלרוב נסבל. כדאי לברר ברשות המקומית. גרמניה. מחמירה, ומשתנה בין מדינה למדינה. ביוואק בלי אוהל יושב באזור אפור ולפעמים נסבל; להקים אוהל זה כבר סיפור אחר. באזורים מוגנים — שמורות טבע, פארקים לאומיים, שמורות ביוספריות, Natura 2000 — קמפינג וביוואק מתוכנן אסורים, וזה יכול להיות יותר מקנס. אוסטריה. הניסוח הכי מחמיר מכולן, וזו המדינה שהמסלול הזה מבלה בה הכי הרבה זמן. לינת לילה מתוכננת, עם אוהל או בלי, מותרת רק באישור בעל הקרקע. בשטח ציבורי היא אסורה אלא אם הרשות המקומית או המדינה החליטו אחרת. באזורים מוגנים היא אסורה לגמרי. המדינות נבדלות במה שהן מוסיפות מעל. אוסטריה העילית ושטיריה מתירות בשטח אלפיני לא מעובד מעל קו העצים ומחוץ לשטחי מרעה. זלצבורג לא אוסרת באופן גורף גבוה בהרים. פורארלברג מתירה בדרך כלל. טירול וקרינתיה לא מוסיפות הוראה מיוחדת למטיילים פרטיים — מה שמשאיר את הכלל הכללי המחמיר על כנו, וחוק שמירת הטבע של קרינתיה נושא קנסות שמגיעים לאלפי יורו. סלובניה. אין קמפינג ואין ביוואק מתוכנן מחוץ לאזורים ייעודיים. הרשויות המקומיות קובעות תנאים משלהן. בתוך הפארק הלאומי Triglav זה אסור וקונסים על זה, והסיירים באמת מסיירים. מה שיש בסלובניה במקום זה רשת אמיתית של ביקתות הרים ומחסות ביוואק לא מאוישים, ובמסלול הזה זו התשובה ולא עקיפה שלה. מה אני בפועל עשיתי. שלושים ושמונה לילות בחוץ עם שק שינה ומזרון, בלי אוהל. ישנתי נמוך ולא גבוה, חיפשתי מחסה מרוח, ובדקתי תחזית לפני שהתחייבתי ללילה בחוץ — ובלילה שאמור לרדת בו גשם כיוונתי לביקתה במקום. ישנתי ליד תחנת רכבת מתחת לגשר, על ספסל, בביקתה נטושה, בבית על עץ, ובתחנת רכבל שעובדת רק בחורף. אני לא הולך להעמיד פנים שכל זה היה בתוך לשון החוק. חלק מזה היה באזור אפור וחלק מזה היה במדינה שהתשובה שלה היא "רק באישור בעל הקרקע". אם אתם עושים את זה, הגרסה הכנה היא: לדעת באיזו מדינה אתם, לדעת אם יש לכם אוהל למעלה, להישאר מחוץ לאזורים המוגנים, להגיע בחשכה ולצאת עם אור, ולא להשאיר כלום. מקורות, וכמה זה עדכני. הכללים לפי מדינה ואזור לקוחים מחוברת של CIPRA International, Responsible bivouacking along the Via Alpina, שפורסמה במאי 2025 ומפנה לחקיקה הלאומית והאזורית עצמה; מרשויות הפארקים הלאומיים Mercantour, Écrins ו‑Vanoise; מהנחיות המועדון האלפיני השווייצרי בנוגע לקמפינג וביוואק בהרי שווייץ; ומהמועדון האלפיני האוסטרי. נבדק בספטמבר 2026. זה מה שמצאתי, לא ייעוץ משפטי. הכללים משתנים ונבדלים בין עמקים שכנים — תבדקו מול הפארק או הרשות המקומית.